פסק-דין בתיק ב"ל 28729-12-11

פתיח ותשתית עובדתית

1.         התביעה שלפניי הוגשה כנגד החלטת הנתבע מיום 18.9.11 לדחות את תביעת התובעת ל"גמלת זקנה מיוחדת".

2.         התובעת, ילידת יום 15.6.43, גרושה, הגיעה לארץ ביום 11.7.04 עם ילדיה, אשר עלו ארצה לפי חוק השבות, התש"י - 1950 (להלן - חוק השבות). עם כניסתה לישראל, קיבלה אשרת מבקר.

3.         חוק השבות אינו חל על התובעת.

4.         ביום 22.6.10 קיבלה התובעת אשרת תושב ארעי, וביום 7.8.11 קיבלה מעמד של תושבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 (להלן - חוק הכניסה לישראל).

5.         התובעת אינה זכאית לקצבת זקנה לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק), שכן הוכרה כתושבת ישראל לאחר שהגיעה לגיל הקובע לגביה לפי סעיף 240(א) לחוק.

6.         ביום 18.8.11 הגישה התובעת לנתבע תביעה לגמלת זקנה מיוחדת ולהשלמת הכנסה. תביעתה נדחתה בהחלטה מיום 18.9.11 (לאחר שאושרה בטעות זמן קצר קודם לכן), וזאת " לפי סעיף 2 בהסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות" ומן הטעם ש" טרם חלפו 24 חודשים מיום שהוכרת כתושב(ת) ישראל".

טענות הצדדים

7.         התובעת טוענת, כי הנתבע שגה משהחליט לדחות את תביעתה לגמלת זקנה מיוחדת. זאת, שכן ההסכם אליו הפנה בהחלטתו - "הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם" משנת 1980 (להלן: הסכם 80) - בוטל בהסכם מאוחר יותר - "הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות" משנת 1988 (להלן - הסכם 88), ולפיכך הוא אינו חל עליה.

לטענת התובעת, תחולתו של הסכם 88 לא צומצמה רק לתושבי ישראל אשר עלו ארצה לפי חוק השבות, אלא הסכם זה חל גם על מי שקיבל את תושבותו לפי חוק הכניסה לישראל. בהיותה תושבת ישראל שאינה מבוטחת בביטוח זקנה ואינה זכאית לקצבת זקנה לפי סעיף 240(א) לחוק, חל עליה ההסכם הנ"ל, ומאחר שהיא עונה על הקריטריונים הקבועים בו לשם קבלת גמלת זקנה מיוחדת - היה על הנתבע לקבל את תביעתה.

8.         לטענת הנתבע, על התובעת חל הסכם 80 ולפיכך החלטתו בדין יסודה. לגישתו, הסכם 88 חל רק על עולים מכוח חוק השבות, ולפיכך אינו רלוונטי לתביעתה של התובעת. הנתבע מדגיש להסרת ספק כי לא די במגוריה של התובעת בישראל בין השנים 2004 - 2010, טרם שהוכרה כתושבת, על מנת למלא אחר תכלית ההסכם. הנתבע מבהיר כי התובעת תהא זכאית לקצבת זקנה מיוחדת לאחר חלוף 24 חודשים מהמועד בו הוכרה כתושבת, היינו לאחר חודש יוני 2012, " ובתנאי שתגיש תביעה מתאימה ותעמוד במבחן ההכנסה".

9.         בהעדר מחלוקות עובדתיות, הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן על סמך סיכומים בכתב.

הכרעה

10.        לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל. להלן יפורטו הנימוקים לכך.

11.        סעיף 240(א) לחוק קובע, כי מי שנעשה תושב ישראל לאחר שהגיע לגיל הקובע לגביו, אינו מבוטח בביטוח זקנה ואינו זכאי לקצבת זקנה לפי החוק:

" בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי פרק זה, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בלוח א'1".

12.        סעיף 9 לחוק מעגן את זכותו של המוסד לביטוח לאומי להחליט על מתן הטבות סוציאליות לאוכלוסיות מסוימות, שלא לפי החוק:

" (א) המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר...".

מכוח סעיף זה נחתמו בין המוסד לביטוח לאומי ובין ממשלת ישראל הסכמים שונים, לרבות הסכמים בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות.